מטוס בשיוט

המטוס טס במהירות שיוט קבועה מעל הקרקע, והאוויר שסביבו נע אחרת ממנו. המהירות שהמטוס חש היא ההפרש בין השניים — היא הקובעת את כוח הגרר ואת ההספק שהמנוע צריך להשקיע. הגובה משנה את צפיפות האוויר, ולכן את הגרר באותה מהירות.

0k4k8k12k2,000 מ׳ρ = 0.968 ק״ג/מ״קמשולש המהירויות · מבט מלמעלהרוחמעל הקרקעביחס לאווירגררמהירות ביחס לאוויר: 55.6 מ׳/שנ׳האופקנקודת התצפית — צופה על הקרקע
האוויר (ביחס לקרקע)
מהירות האוויר8.0 מ׳/שנ׳
29 קמ״ש
כיוון האוויר270°
כיוון:
המטוס (ביחס לקרקע)
מהירות המטוס55 מ׳/שנ׳
198 קמ״ש
כיוון הטיסה0°
כיוון:
גובה
גובה הטיסה2000 מ׳
צפיפות האוויר: 0.968 ק״ג/מ״ק (79% מגובה פני הים)
הספק המנוע
הספק80000 W
80 קילו־וואט · 107 כוח סוס
הזווית נמדדת מציר מזרח: 0° = מזרח, 90° = צפון. הכיוון הוא הכיוון שאליו האוויר נע בפועל.
המנוע מחזיק את השיוט: נדרשים 50 קילו־וואט מתוך 80 (62%).
מהירות ביחס לאוויר
55.6מ׳/שנ׳
200 קמ״ש · כיוון 8°
כוח גרר
897N
F = ½·ρ·Cd·A·v² · לחץ דינמי 1,495 Pa
דחף זמין
1,439N
T = P / v (ביחס לאוויר)
הספק נדרש
50kW
67 כוח סוס
צפיפות האוויר
0.968ק״ג/מ״ק
79% מצפיפות בגובה פני הים
זווית הטיה
8°
הפער בין כיוון הטיסה מעל הקרקע לכיוון התנועה באוויר
ניצול הספק המנוע62%
בגובה הזה המנוע מחזיק עד 65.1 מ׳/שנ׳ ביחס לאוויר — כלומר עד 64.4 מ׳/שנ׳ מעל הקרקע (232 קמ״ש) באותו כיוון.
בגובה רב האוויר דק: הגרר יורד, ולכן אותו הספק מספיק למהירות גדולה יותר ביחס לאוויר — אבל גם העילוי יורד, ולכן מטוס אמיתי צריך לטוס מהר יותר כדי לא ליפול.
קונספט ואיפיון: וייב קודינג  |  פרופ' חנן יניב
© כל הזכויות שמורות