מדריך משתמש — מודול "חשימה יזמית"
מדריך זה נכתב לפני הפיתוח כדי לאפשר מעקב תוך כדי בנייה. הוא משלב את האפיון הפדגוגי עם מקרה-דוגמה רץ ("המאפייה של רונית") שמלווה את כל 18 השלבים.
מהו המודול?
מודול צוותי לפיתוח חשיבה יזמית. הוא עובד בשני מוקדים נפרדים:
🔎 לגלות — איתור צורך והזדמנות. שאלת המוקד: מה בעולם קורא לנו לפעול?
🚀 לפעול — תכנון וביצוע יוזמה. שאלת המוקד: מה אנחנו יכולים לעשות בקשר לזה?
ביניהם מפריד שער הצורך — רק כשהצוות משוכנע שמצא צורך אמיתי ששווה לפעול לגביו, עוברים ליבשת השנייה.
החוט המחבר
שני המוקדים קשורים בחוט אחד:
❤️ אכפתיות → 👁️ הבחנה → 🤝 מפגש → 🔎 בירור → 💡 יצירה → 🛠️ ניסוי → 🌱 שינוי
זה לא סולם ליניארי — ילד יכול לשהות שבועיים ב"לגלות", לחזור למפה, לפגוש עוד אדם, לנטוש כיוון ולבחור אחר. רק כשנוצר החיבור "זה נוגע לנו + זה צורך אמיתי + יש לנו טווח פעולה" — עוברים הלאה.
שלושה עקרונות יסוד
- היוזמה מתחילה בראייה, לא ברעיון. עד שלב 11 אסור להציע פתרונות.
- אין ציונים, אין "טיפוס". מפת האכפתיות רפלקטיבית, מאזן הערך לא מחושב, דו"ח המסע הוא מפה ולא סולם.
- עצירה אינה כישלון. צומת ההחלטה מאפשרת חזרה לצורך או החלפת פתרון בכל שלב.
מקרה-דוגמה רץ: "המאפייה של רונית"
לאורך כל המדריך נלווה צוות אחד:
- הצוות: מאיה (מובילה), יואב, נועה, עילאי — כיתה ו'.
- בית הספר: "אורים" בשכונת רמת אליהו.
- הסיפור שיימצאו: רונית, בעלת מאפייה שכונתית, מתקשה לעמוד בהזמנות ובמשלוחים כי שני עובדיה גויסו למילואים.
המקרה נבחר כי הוא מציאותי (מילואים בישראל), נגיש לילדים (מאפייה בשכונה), ומאפשר טווח פעולה אמיתי (לא "לפתור את משבר המילואים הלאומי").
מוקד א' — לגלות: איתור הצורך
1. אטלס היוזמות
מה רואה המשתמש
מסך פתיחה חזותי — רשת של כרטיסי סיפורים אמיתיים של יוזמות ילדים ובני נוער מהארץ ומהעולם.
כל כרטיס מציג מבנה קבוע:
אדם/צוות → מה קרה → מה נגע בהם → הפעולה הראשונה → מה התפתח ממנה
⚠️ אין להציג את הסיפורים כ"פתרונות שכדאי לחקות". הם מוצגים כסיפורים אנושיים — לא כמודל לחיקוי.
אחרי כל סיפור — תגובת הדהוד
הילד מסמן תגובה אחת (או יותר):
| סמל | תגובה | |---|---| | ❤️ | נגע בי | | 😠 | הכעיס אותי | | 🤔 | סיקרן אותי | | ⚖️ | נראה לי לא הוגן | | 💡 | גרם לי לחשוב שאפשר לעשות משהו | | ➖ | לא דיבר אלי |
המערכת מתחילה לבנות לכל תלמיד מפת הדהוד/אכפתיות — בשקט, בלי להכריז.
דוגמה מהמקרה
מאיה פותחת את האטלס ועוברת על 6 סיפורים:
- ילדה מקריית שמונה שפתחה מטבח קהילתי אחרי ששכנה קשישה איבד את רעייתו → ❤️
- נער מדרום אפריקה שבנה שעונים מחומרים ממוחזרים → 🤔
- ילדה מתל אביב שאספה ספרים לבתי ספר בפריפריה → ⚖️
- נער מארה"ב שפיתח אפליקציה לחיבור מתנדבים למשפחות חסרות כל → 💡
- ילד מקיבוץ שהקים עמותה להצלת כלבים גוררים → ❤️
- נערה מברזיל שארגנה קבוצת ניקיון חופים → ➖
המערכת מתעדת: 2×❤️ (אנשים, בעלי חיים), 1×🤔 (יצירה), 1×⚖️ (צדק), 1×💡 (אפשר לעשות), 1×➖.
2. מפת האכפתיות שלי
מה רואה המשתמש
ייצוג חזותי מצטבר של סוגי המצבים שאליהם הילד מגיב. הקטגוריות:
אנשים | בעלי חיים | סביבה | ילדים | קשישים | טכנולוגיה | נגישות | עסקים | צדק | יצירה | מדע | קהילה
⚠️ אין ציונים ואין הגדרה מסוג "אתה טיפוס סביבתי". המפה נגזרת מהתגובות באטלס — הילד לא מסמן את עצמו.
המפה רפלקטיבית בלבד
המערכת מציעה רפלקציה רכה, לא שיפוט:
"שמנו לב שכמה מהסיפורים שבחרת קשורים לבעלי חיים. רוצה לבדוק אם יש משהו כזה בסביבה שלך?"
דוגמה מהמקרה
מפת האכפתיות של מאיה מצביעה על עוגן ב"אנשים" וב"בעלי חיים". המערכת שואלת אם תרצה לבדוק את הסביבה. מאיה מסכימה.
3. חיישן הצורך — מפת הסביבה
מה רואה המשתמש
מפה אינטראקטיבית של הסביבה הקרובה לבית הספר. עליה שכבות ניתנות להדלקה/כיבוי:
| סמל | שכבה | |---|---| | 🏫 | מוסדות חינוך | | 🏪 | עסקים | | 👵 | אוכלוסיות וקהילות | | 🌳 | סביבה וטבע | | 🐕 | בעלי חיים | | 🚜 | משקים | | 🏥 | שירותים | | 🎭 | תרבות וקהילה | | ⚠️ | מפגעים | | 💡 | יוזמות קיימות |
⚠️ הסיכות אינן "בעיות". הן מקורות אפשריים לסיפורים. המפה אינה מסמנת "כאן יש בעיה" — היא מסמנת "כאן יש אנשים/מקומות שאפשר לפגוש".
דוגמה מהמקרה
מאיה מדליקה את שכבת "עסקים". על המפה מופיעות סיכות: מאפיית "רונית", חנות ירקות, מספרה, בית מרקחת. היא מקליקה על המאפייה.
4. הסיפור האנושי
מה רואה המשתמש
לחיצה על אתר פותחת אנשים הקשורים אליו — לא "תיאור בעיה".
הסיפור מוצג כווידאו/טקסט קצר מפי בעל העסק עצמו.
⚠️ המערכת אינה מגדירה לילדים מהו הצורך. היא מציגה סיפור ושואלת שאלה פתוחה.
השאלה הראשונה
"יש כאן משהו שגרם לכם לרצות לדעת יותר?"
אפשר לבחור לעבור הלאה ללא כל הצדקה — אין צורך להסביר למה.
דוגמה מהמקרה
מאיה פותחת את המאפייה. מופיע ווידאו קצר של רונית:
"שני עובדים שלי במילואים. כרגע אני מתקשה לעמוד בהזמנות ובמשלוחים..."
המערכת שואלת: "יש כאן משהו שגרם לכם לרצות לדעת יותר?" הצוות בוחר "כן".
5. יציאה לחקר
מה רואה המשתמש
אם הסיפור מעניין את הצוות, נפתח כרטיס חקר צורך. הצוות אוסף חומר מהשטח:
- תצפיות
- תמונות
- ראיונות
- משפטים של אנשים
- נתונים
- פתרונות קיימים
- אלתורים שאנשים כבר עושים
- שאלות שעדיין אין עליהן תשובה
הבחנה חזותית בין סוגי ידע
כל פריט שנאסף מסווג לאחד מארבע קטגוריות — עם סמל צבעוני:
| סמל | סוג ידע | משמעות | |---|---|---| | 👁️ | ראינו | עובדה נצפית — מה ראינו במו עינינו | | 💬 | שמענו | דברי אדם — מה אמרו לנו | | 🤔 | אנחנו חושבים | פרשנות/הנחה — מה אנחנו מסיקים | | 📊 | מצאנו נתון | נתון חיצוני — מספר/עובדה ממקור |
⚠️ זה ליבת הפדגוגיה: ילדים לומדים להבחין בין ראייה לפרשנות. "ראינו שרונית עייפה" היא פרשנות; "שמענו את רונית אומרת 'אני עייפה'" היא עובדה.
דוגמה מהמקרה
הצוות מבקר במאפייה ואוסף:
- 👁️ ראינו: תור ארוך מחוץ למאפייה ב-7:30 בבוקר
- 👁️ ראינו: רונית לבד מאפה, קופסאות משלוח ערומות ליד הדלת
- 💬 שמענו: רונית אומרת "אני לא מצליחה להגיע לכל המשלוחים עד הצהריים"
- 💬 שמענו: לקוחה אומרת "אני מזמינה מזה שנים, עכשיו לפעמים לא מגיע"
- 🤔 אנחנו חושבים: אולי הבעיה היא לא רק כוח אדם אלא סדר המשלוחים
- 📊 מצאנו נתון: 14% מהעובדים בענף המזון גויסו למילואים בחודש האחרון (מתוך כתבה)
- ❓ שאלה פתוחה: מה עושים עסקים אחרים בשכונה במצב כזה?
6. בדיקת הצורך
מה רואה המשתמש
המערכת מנחה את הצוות לבדוק את הצורך באופן מובנה. שאלות מנחות:
- למי זה קורה?
- מה בדיוק קורה?
- כמה פעמים?
- עד כמה זה מפריע?
- מה עושים היום?
- האם האדם עצמו רוצה שינוי?
- מה יקרה אם לא נעשה דבר?
השאלה המרכזית
מעל לכול — מופיעה בכל עמוד:
"איך אתם יודעים?"
כל תשובה שהצוות רושם חייבת להיות מקושרת לפריט מכרטיס החקר (👁️/💬/🤔/📊). אם הצוות כותב "זה מפריע ללקוחות" — המערכת שואלת: "מאיפה אתם יודעים?" ומחכה לקישור ל-💬 או 👁️.
דוגמה מהמקרה
- למי זה קורה? לרונית וללקוחות שלה. ← 💬 רונית אמרה, 👁️ ראינו תור
- מה בדיוק קורה? משלוחים מתעכבים או לא יוצאים. ← 💬 לקוחה אמרה
- כמה פעמים? לא יודעים עדיין. ← ❓ שאלה פתוחה
- עד כמה מפריע? רונית אמרה שהיא מתקשה לעמוד בהזמנות. ← 💬
- מה עושים היום? רונית לבד, מנסה להספיק הכול. ← 👁️ + 💬
- האם היא רוצה שינוי? כן — אמרה "אני מתקשה". ← 💬
- מה יקרה אם לא נעשה דבר? לא יודעים. ← ❓
המערכת מסמנת: 2 שאלות עדיין פתוחות. הצוות מחליט לחזור ולשאול עוד לקוחות.
7. טווח היד
מה רואה המשתמש
הצורך מוצג מול שלושה מעגלים קונצנטריים:
| סמל | מעגל | משמעות | |---|---|---| | 🖐 | אני יכול לעשות משהו | בידי הילד עצמו | | 👐 | הצוות שלנו יכול לעשות משהו | ביכולת הצוות הכיתתי | | 🌍 | גדול עלינו כרגע | מעבר לטווח הפעולה הנוכחי |
⚠️ אין פסילה של צורך שנמצא במעגל השלישי. המערכת לא אומרת "וותרו". היא שואלת:
"הבעיה גדולה. האם יש חלק קטן ממנה שנמצא בטווח היד שלכם?"
דוגמה מהמקרה
הצוות מסמן:
- 🌍 "משבר המילואים הלאומי" — גדול עלינו.
- 👐 "לעזור לרונית עם המשלוחים בשכונה" — אולי בטווח הצוות.
- 🖐 "אני יכול לקחת משלוח אחד בבוקר לפני שעת הלימודים" — אולי בידי.
המערכת מציעה: "אולי כדאי לבדוק את החלק הקטן — המשלוחים בשכונה?"
8. שער הצורך
מה רואה המשתמש
בסיום מוקד א' הצוות מכין כרטיס צורך בתבנית קבועה:
פגשנו את ______ גילינו שהוא/היא/הם מנסים ______ הקושי הוא ______ אנחנו יודעים זאת משום ש ______ (קישור לפריטי חקר) כיום הם מתמודדים באמצעות ______ חשוב להם ש ______ אנחנו חושבים שיש כאן אפשרות ליצור ערך באמצעות ______ — אבל עדיין איננו יודעים מה יהיה הפתרון.
⚠️ קריטי: אין פתרון בכרטיס. השורה האחרונה מסתיימת ב"איננו יודעים מה יהיה הפתרון" — במפורש.
שער אישור
הצוות, המורה והמנטור יכולים לאשר מעבר:
"מצאנו צורך ששווה לנו לפעול לגביו."
רק לאחר אישור — נפתח מוקד ב'.
דוגמה מהמקרה — כרטיס הצורך של הצוות
פגשנו את רונית, בעלת מאפיית "רונית" ברחוב התמר 12 גילינו שהיא מנסים להמשיך לספק משלוחים ללקוחות השכונה הקושי הוא ששני עובדיה גויסו למילואים והיא לבד לא מצליחה להגיע לכולם אנחנו יודעים זאת משום ש 👁️ ראינו תור ארוך + 💬 שמענו את רונית אומרת "אני מתקשה" + 💬 לקוחה אמרה שמשלוחים מתעכבים כיום הם מתמודדים באמצעות רונית לבד, מנסה להספיק הכול חשוב להם ש הלקוחות ימשיכו לקבל משלוחים בזמן אנחנו חושבים שיש כאן אפשרות ליצור ערך באמצעות עזרה במשלוחים בשכונה — אבל עדיין איננו יודעים מה יהיה הפתרון.
המורה מאשרת. נפתח מוקד ב'.
מוקד ב' — לפעול: תכנון וביצוע היוזמה
9. הקמת צוות יזמי
מה רואה המשתמש
המערכת מציגה את חברי הצוות ואת מפת האכפתיות והיכולות שלהם.
כל ילד בוחר גם:
מה אני יכול להביא לצוות? לבנות | לדבר עם אנשים | לצייר | לכתוב | לחקור | לתכנת | לארגן | לצלם | לשכנע | לחשב | משהו אחר.
כובעי אחריות מתחלפים
אפשר להגדיר כובעים שמתחלפים בין פגישות:
| כובע | תפקיד | |---|---| | 🛡️ שומר הצורך | מוודא שלא סטרפסטם מהצורך המקורי | | 🤨 הספקן | מאתגר הנחות ("איך אתם יודעים?") | | 🔧 הבונה | אחראי על אב-הטיפוס/הניסוי | | 💎 שומר הערך | בודק שהפתרון לא פוגע באחרים | | 📞 המקשר | אחראי על תקשורת עם רונית/שותפים |
דוגמה מהמקרה
- מאיה — 📞 המקשר (כי היא כבר דיברה עם רונית)
- יואב — 🔧 הבונה (אוהב לבנות דברים)
- נועה — 🤨 הספקן (לא מפחדת לשאול "איך אתם יודעים?")
- עילאי — 🛡️ שומר הצורך (זוכר תמיד למה התחלנו)
יכולות: מאיה — לדבר עם אנשים; יואב — לבנות; נועה — לכתוב; עילאי — לצלם.
10. בחירת מנטור
מה רואה המשתמש
נפתח קטלוג היזמים (מחולל הפרסונות). לכל מנטור:
- תמונה
- סיפור קצר
- סוג היוזמות שלו
- דרך החשיבה האופיינית לו
- כישלונות/קשיים
- שאלות שהוא נוטה לשאול
הצוות בוחר מנטור ראשי.
⚠️ המנטור אינו נותן פתרונות
הוא שואל שאלות מתוך תפיסת העולם של הדמות. הוא מופעל ע"י AI (InvokeLLM) עם system prompt של הדמות — בדומה לפאנל הפילוסופים במודול הדילמות.
דוגמה מהמקרה
הצוות בוחר את "דנה" — יזמת חברתית שהקימה רשת מתנדבים למשלוחי מזון לקשישים. סיפורה: התחילה ממשלוח אחד בשבת, היום רשת של 300 מתנדבים.
דנה נוטה לשאול: "מי הלקוח הראשון שתשרתו? מה הכי קטן שאפשר לעשות מחר?"
11. סטודיו לרעיונות
מה רואה המשתמש
רק עכשיו — אחרי 10 שלבים — מופיע הכפתור:
💡 "מותר להציע פתרונות!"
כללי המשחק
- כל חבר צוות מציע לפחות רעיון אחד לפני הדיון הקבוצתי.
- הרעיונות מוצגים יחד — רק אחרי שכולם הציעו.
- אפשר: לשלב | לשנות | לדחות | לבדוק.
המנטור מאתגר
המנטור יכול להיכנס ולאתגר:
"אתם כבר יודעים שזה מה שהאדם רוצה, או שאתם שוב מניחים?"
דוגמה מהמקרה
הצוות מציע (כל אחד בנפרד):
- מאיה: "קבוצת ילדים שלוקחת משלוחים אחרי הצהריים"
- יואב: "אפליקציה שמחברת מתנדבים למשלוחים"
- נועה: "לעזור לרונית לארגן מחדש את סדר המשלוחים"
- עילאי: "לצלם סרטון שיעזור לרונית לגייס עובדים"
דנה (המנטור) שואלת: "מי הלקוח הראשון שתשרתו? מה הכי קטן שאפשר לעשות מחר?"
הצוות משלב: "נתחיל ממשלוח אחד — ילד אחד לוקח משלוח אחד בבוקר."
12. מאזן הערך
מה רואה המשתמש
לכל חלופה, הצוות עונה על 7 שאלות:
- מה האדם/הקהילה מקבלים?
- מה אנחנו מקבלים?
- מי עוד מרוויח?
- מי עלול להיפגע?
- מה אנחנו מוכנים להשקיע?
- על מה אנחנו מוכנים לוותר?
- מה אנחנו מבקשים מהאחרים להשקיע או לוותר?
⚠️ לא מחושב "ציון אלטרואיזם". המטרה היא לראות מאזן ערך ומחויבות — לא לדרג את הצוות.
דוגמה מהמקרה — חלופה "משלוח אחד בבוקר"
- רונית מקבלת: עזרה במשלוח אחד ביום
- אנחנו מקבלים: תחושת מסוגלות, חוויית מפגש
- מי עוד מרוויח: הלקוח שמקבל משלוח בזמן
- מי עלול להיפגע: אף אחד — אבל כדאי לבדוק עם רונית שזה לא מפריע לה
- אנחנו מוכנים להשקיע: שעה בבוקר, פעמיים בשבוע
- אנחנו מוכנים לוותר: על הרעיון הגדול של "אפליקציה" — לעכשיו
- אנחנו מבקשים מאחרים: מרונית — לתאם איתנו משלוח אחד; מבית הספר — אישור יציאה בבוקר
13. בחירת היוזמה
מה רואה המשתמש
הצוות משווה חלופות לפי 6 צירים (ללא חישוב נומרי — השוואה ויזואלית):
ערך × התאמה לצורך × רצון השותפים × יכולת ביצוע × משאבים × מחויבות הצוות
התוצר — "השערת היוזמה"
"אם נעשה [פעולה], אנחנו חושבים ש [מי] ישתנה עבור [מה], מפני ש [למה]."
⚠️ המילה "השערה" חשובה: עדיין לא יודעים אם הפתרון יעבוד.
דוגמה מהמקרה
"אם נעשה משלוח אחד בבוקר ע"י ילד מהצוות, אנחנו חושבים ש רונית ישתנה עבור תחושה שיש לה גב ולקוח אחד מרוצה יותר, מפני ש היא אמרה שהמשלוחים הם הקושי והלקוחות חשובים לה."
14. הניסוי הקטן ביותר
מה רואה המשתמש
המערכת שואלת:
"איך אפשר לבדוק את הרעיון בלי לבנות עדיין את כולו?"
אפשרויות:
- אב־טיפוס
- דגם
- יום ניסיון
- סימולציה
- שרטוט
- שירות לאדם אחד
- גרסה ידנית
- וכו'
הלוגיקה
רעיון → ניסוי → תגובת משתמשים → למידה.
דוגמה מהמקרה
הצוות בוחר: "יום ניסיון אחד — מאיה לוקחת משלוח אחד ביום שלישי."
תכנון: מאיה תגיע למאפייה ב-7:00, תיקח משלוח אחד ללקוח קרוב, תחזור ותשאל את רונית ואת הלקוח איך היה.
15. צומת ההחלטה
מה רואה המשתמש
אחרי כל ניסוי, הצוות עומד בצומת עם 5 מסלולים:
| מסלול | משמעות | |---|---| | → | להמשיך | | ⟳ | לשנות (את הפתרון) | | ↩ | לחזור לצורך (אולי טעינו בהגדרת הצורך) | | ⇄ | להחליף פתרון (לגמרי) | | ⏹ | לעצור את היוזמה |
⚠️ עצירה אינה מוגדרת ככישלון.
המנטור בצמתים
המנטור יכול להיכנס בצמתים האלה ולנהל שיחה עם הצוות.
דוגמה מהמקרה
אחרי יום הניסיון:
- רונית אמרה: "עזרת לי מאוד, אבל צריך שזה יהיה קבוע, לא פעם אחת."
- הלקוח אמר: "קיבלתי בזמן, כיף."
הצוות בוחר: ⟳ לשנות — לא רק יום אחד, אלא לבדוק אם אפשר לארגן סבב קבוע של ילדים.
דנה (המנטור) שואלת: "מי הלקוח השני שתשרתו? מה הכי קטן שאפשר לעשות שבוע הבא?"
16. ביצוע
מה רואה המשתמש
לוח צוות עם עמודות:
| משימה | אחראי | שותפים | משאבים | תאריך | מצב | מה למדנו | |---|---|---|---|---|---|---|
אפשר לצרף: תמונות, סרטונים, מסמכים ועדויות מהשטח.
דוגמה מהמקרה
| משימה | אחראי | שותפים | משאבים | תאריך | מצב | מה למדנו | |---|---|---|---|---|---|---| | יום ניסיון 1 | מאיה | — | אופניים | 20.8 | ✅ | רונית רוצה קביעות | | גיוס עוד 2 ילדים | מאיה | נועה | — | 25.8 | בתהליך | — | | תיאום סבב שבועי עם רונית | מאיה | — | — | 27.8 | מתוכנן | — | | צילום עדות לקוח | עילאי | — | מצלמה | 27.8 | מתוכנן | — |
רפלקציה
17. מדידת השפעה
מה רואה המשתמש
השאלה אינה "האם הפרויקט הצליח?" אלא:
- מה השתנה?
- עבור מי?
- איך אנחנו יודעים?
- מה לא השתנה?
- מה קרה שלא צפינו?
החזרה לאדם שממנו התחיל המסע
מעל הכול — חוזרים לאדם המקורי:
"האם מבחינתך זה עזר?"
דוגמה מהמקרה
- מה השתנה? רונית מקבלת עזרה ב-3 משלוחים בשבוע.
- עבור מי? רונית + 3 לקוחות שמקבלים בזמן.
- איך אנחנו יודעים? 💬 רונית אמרה "זה מקל עליי"; 💬 לקוח אמר "הגיע בזמן".
- מה לא השתנה? רונית עדיין לבד ברוב היום; הבעיה המערכתית (מילואים) לא נפתרה.
- מה קרה שלא צפינו? לקוח אחד ביקש להצטרף כמתנדב גם הוא.
והשאלה לרונית: "האם מבחינתך זה עזר?" → "כן. לא דמיינתי שילדים ירצו לעזור ככה."
18. דו"ח המסע היזמי
מה רואה המשתמש
בסיום, המערכת מייצרת לצוות מפת מסע, לא ציון.
היא מתייחסת ל-11 ממדים:
- רגישות לצורך
- איכות החקר
- הקשבה לאנשים
- שימוש בראיות
- יצירת חלופות
- עבודת צוות
- התמודדות עם מחלוקת
- נכונות לשנות רעיון
- התמדה
- מאזן אינטרסים ותרומה
- יכולת לעבור מרעיון לפעולה
- רפלקציה על ההשפעה
⚠️ המשוב מתבסס על צמתים מתועדים
המערכת משתמשת בתיעוד הצמתים לאורך המסע — לא ברושם כללי.
"בתחילת הדרך חשבתם שהבעיה היא X. לאחר שלושה ראיונות שיניתם את הגדרת הצורך ל-Y. בהמשך ויתרתם על רעיון שאהבתם לאחר שהשותפים אמרו שאינו מתאים להם. זה מעיד על..."
זה משוב הרבה יותר משמעותי מסולם 1–5.
דוגמה מהמקרה — קטע מדו"ח המסע
רגישות לצורך: הצוות זיהה צורך אמיתי אצל רונית דרך מפגש ישיר, לא דרך הנחה. בחקר הם הבחינו בין מה שראו (תור) למה ששמעו (רונית אומרת "אני מתקשה") — ולא קפצו ל"היא בטח צריכה עזרה".
נכונות לשנות רעיון: הצוות התחיל מרעיון "אפליקציה לחיבור מתנדבים" (יואב, שלב 11). אחרי הניסוי הראשון ושיחה עם דנה, הם ויתרו על האפליקציה ועברו ל"משלוח אחד בבוקר" — ויתור על רעיון שאהוב כדי להתמקד במה שבאמת אפשרי.
יכולת לעבור מרעיון לפעולה: הצוות לא נשאר בשלב התכנון. הם ביצעו ניסוי תוך שבוע אחד — יום ניסיון אחד, לקוח אחד, משלוח אחד. זה הכיוון הנכון.
מאזן אינטרסים: הצוות בדק מי עלול להיפגע (שלב 12) ושאל את רונית אם העזרה לא מפריעה לה. זה נדיר אצל צוותים צעירים.
מה לא השתנה: הבעיה המערכתית (מילואים) לא נפתרה. היוזמה של הצוות היא תגובה מקומית, לא פתרון מערכתי. כדאי לשאול: האם יש מקום להרחיב את המודל לעסקים נוספים בשכונה?
נספחים למפתח
תפקידים והרשאות
| תפקיד | מה יכול | |---|---| | תלמיד (חבר צוות) | להגיב באטלס, לאסוף בחקר, להציע רעיונות, לעדכן לוח ביצוע | | מוביל צוות | כל האמור + לאשר כרטיס צורך, לשנות סטטוס יוזמה | | מורה | לאשר מעבר בשער הצורך, לראות כל היוזמות בכיתה, להזין נקודות במפת סביבה | | מנטור (AI) | לשאול שאלות בצמתים 11, 15 — לא לתת פתרונות |
הערות טכניות למפתח
- תיעוד גרסאות: כרטיס הצורך (שלב 8) נשמר כסנאפשוט בכל עדכון — הכרחי לדו"ח המסע (שלב 18).
- מפת אכפתיות נגזרת: הילד לא מסמן את עצמו — המפה נספרת מתגובות באטלס. כל סיפור באטלס מתויג מראש בקטגוריות אכפתיות.
- המנטור הוא AI: InvokeLLM עם system prompt של הדמות, מקבל קונטקסט ושואל שאלות — כמו פאנל פילוסופים בדילמות.
- עבודת צוות: כל ילד מתעד בנפרד; הצוות נפגש פיזית. אין עריכה משותפת בזמן אמת.
- מקור מפת הסביבה: התחלה — המורה מזין נקודות. בהמשך — חיבור למקור חיצוני.
נקודות לבדיקה בפיתוח
- [ ] האם אפשר לשהות ב"לגלות" בלי לעבור ל"לפעול"? (בדיקת אי-ליניאריות)
- [ ] האם כפתור "מותר להציע פתרונות" מופיע רק בשלב 11? (בדיקת סדר)
- [ ] האם כרטיס הצורך לא מכיל פתרון? (בדיקת עקרון)
- [ ] האם מפת האכפתיות נגזרת מתגובות ולא מוגדרת ידנית? (בדיקת עקרון)
- [ ] האם צומת ההחלטה מאפשרת "עצירה" בלי תיוג ככישלון? (בדיקת עקרון)
- [ ] האם דו"ח המסע מתבסס על צמתים מתועדים ולא על ציון? (בדיקת עקרון)
- [ ] האם המנטור שואל ולא פותר? (בדיקת system prompt)
מסמך זה יתעדכן תוך כדי פיתוח. כל סטייה מהמתואר כאן תתועד כהחלטת עיצוב.